לחם, עבודה, אושר

Photo by Daria Shevtsova on Unsplash
כדאי לנו להשקיע מחשבה איך לעשות את יום העבודה שלנו למספק ומוצלח יותר. ולא בגלל הסיבות שתמיד אמרו לנו

הקשר בין עבודה לאושר

נדמה שכולם מדברים על הכיוון שבו אושר תורם לשיפור הקריירה. טוני שיי ב-Delivering Happiness מדבר על כך שאנשים מאושרים הם עובדים טובים יותר. שון אייקור ב-The Happiness Advantage אומר שהצלחה נובעת מאושר ולא להפך. גוגל שילמה לצ'ייד מנג טאן כדי להפסיק לתכנת ולהתמקד ביצירת סדנת (וספר) המיינדפולנס Search Inside Yourself מכיוון שגוגל האמינה שההשקעה במדיטציה לעובדים תשתלם לה כלכלית. ההתמקדות החד-כיוונית הזו מקוממת מעט, כי בואו, עבודה זה לא הכל בחיים. החיים זה הכל בחיים.

אני יכולה להבין את פשר ההתמקדות הזו בתועלת לחברות על פני תועלת לאדם הפרטי – חברות משלמות הרבה יותר כסף מהאדם הפרטי, ואנשים שעוסקים בחקר תחומים 'רכים' כמו אושר נוטים, מה לעשות, להזדקק לכסף. על כל פנים, הפוסט הזה נובע מתוך הסתכלות על היחס ההפוך: איך הקריירה יכולה לתרום לשיפור האושר. כי אושר, תסלחו לי – יותר חשוב.

45 שעות בשבוע

רובנו עובדים המון. אני לא מדברת על וורקוהוליסטים וסטארטאפיסטים, אני מדברת על המצב הנפוץ יחסית – במשרה מלאה, אנחנו עובדים יותר מאשר כל דבר אחר שאנחנו עושים בחיינו, כולל לישון. וכשיש דבר אחד כל כך דומיננטי בחיים, מידת האושר שלנו בדבר האחד הזה תהיה מאוד קורלטיבית למידת האושר שלנו בכלל. 

זה אולי מקובל, או היה מקובל, לחשוב שעבודה היא אמצעי לתשלום חשבונות ושהיא רע הכרחי שצריך להתגבר עליו כדי לשרוד (והרי בספר בראשית אנחנו מקבלים עבודה כעונש על התנהגות רעה, "בְּזֵיעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם"). חלק מהאנשים עדיין מרגישים כך לגבי העבודה שלהם, חלק מהזמן או כולו. אבל למזלנו, העבודה עצמה היא גם כר פורה לדרכים לגרום לנו להרגשה טובה.

אז מה יש בה, בעבודה הזאת, שיכול לעשות לנו כ"כ טוב?

דולי פרטון בסרט "9 עד 5". לא כל המשרות עגומות כמו ששיר הנושא מתאר

תחושה של זרימה

מיכיי צ'יקסנטמיכיי (חוקר בעל שם, ללא ספק) הוא זה שקבע את המונח Flow – תחושת של זרימה בזמן ביצוע, של שילוב מושלם בין אתגר ויכולת – ובכך הפך אותו למטבע הלשון הטרנדי שהוא היום ולהמלצה מרכזית שלי בפוסט על איך להעביר את הזמן. צ'יקסנטימכיי בדק אנשים בזמנים שונים ביום וביקש מהם לדווח על רמות ה-flow שלהם, והראה שרוב האנשים קיבלו תחושת זרימה בזמן שהם העבודה. רק כ-10% מהזמן בבית התאפיין בתחושה של זרימה. ההנחה היא שבגלל שלמשימות בעבודה יש אופי מובנה יותר בדר"כ מאשר בחיים הפרטיים, קל יותר להכנס למצב תודעה של זרימה כשעושים אותן.

כך שיש לנו פה הזדמנות פז לתגמל את עצמנו באחת התחושות היותר מספקות וחיוביות. אז היי, אם אנחנו כבר פה 9 שעות ביום – למה שלא ננצל את ההזדמנות?

הגדרה עצמית

אתן במסיבה. חבר מגיע, מציג בפניכן מישהי זרה, ונעלם לו. בהנחה שהוא ציין את שמה, מה הדבר הראשון שתשאלו אותה?

דרך נפוצה מאוד לברר מידע על אדם היא להבין מה תחום העיסוק שלו, או במילים שגורות יותר "מה הוא עושה בחיים". ובאמת, הגיוני שהבחירה של אדם בעיסוק המרכזי של חייו תלמד אותנו על מהותו של אותו אדם.

"אני דאטא אנליסטית בתחום הביטקוין, ואת?"

בעיקרון, אני מאמינה שהתפיסה שלנו את עצמנו ושל אחרים אותנו, ראויה להגזר לא רק מעבודה. אני למשל, בוחרת לענות על השאלה "מה את עושה בחיים" בתשובה המעצבנת "משלמים לי על לתכנת, אני עושה…" ומשלימה בעזרת שאר תחומי העניין שלי. אבל ברור גם לי שהבחירה שעשינו לבלות את רוב זמננו בעשייה מסוג מסויים, משפיעה עמוקות על מי שאנחנו. ולכן גם יש לנו אינטרס עמוק מאוד להינות מהעבודה הזו – כדי שנוכל לאהוב את עצמנו.

מוטיבציה (Drive)

הסרטון הזה על מוטיבציה הוא אחד מסרטוני ההרצאות החביבים עליי. הקול מאחוריו הוא של דניאל פינק, מחבר הספר Drive: The Surprising Truth About What Motivates Us. קפצתי עבורכם לחלק שרלוונטי לענייננו.

פינק מדבר על שלושה גורמים מרכזיים למה שהוא מכנה "ביצועים טובים יותר, אמ, שלא לדבר על שביעות רצון אישית" (והנה שוב הפוקוס האבסולוטי הזה על תפוקה כחשובה ועל הרגשה טובה כאגבית, כתוצר לוואי חביב לכל היותר). שלושת הגורמים הם אוטונומיה, מומחיות ומשמעות. אנחנו במיטבנו כאשר אנחנו עוסקים במשהו למיטב הבנתנו וללא מיקרו-ניהול; כשאנחנו מרגישים שאנחנו מצטיינים בעשייה ושאחרים מרגישים בכך גם; ושהעשייה שלנו תורמת באופן שהוא מעבר אלינו.

אם נצליח להנדס מוטיבציה בעבודה באמצעות שלושת הגורמים האלה, לא רק נשמח את המנהלים שלנו מאוד, גם מובטח לנו שנרגיש הרבה יותר שמחה ושביעות רצון.

חיים חברתיים

כשהיינו קטנים, הדרך שלנו להכיר חברים היתה סכמטית ופשוטה למדי: הוקצו לנו מסגרות להתמנגל בהן עם ילדים אחרים בקביעות: גן, בית ספר, חוגים. היה לנו בופה-ילדים שנשאר איתנו לאורך מספיק זמן אבל גם מתרענן מדי שנה, וכך יכולנו לבחון עם מי מהם יש לנו את הכימיה הכי טובה. כבר כמה ימים שאכלתם פלסטלינה עם אותה ילדה בהפסקה? – מזל טוב, יש לכם חברה חדשה.

PJ Masks | Kids TV Shows | CBC Parents
חברות מבוססת תחביבים משותפים

בגיל מבוגר יותר, יש פחות מסגרות מהסוג הזה. לא לכולנו יש מעגלי חברים שאיתם הם מתראים בקביעות, לא לכולנו יש חוגים או סדנאות שמאפשרות להם להכיר חברים חדשים. עבור לא מעט אנשים, המסגרת הכמעט יחידה, ולעתים היחידה שמאפשרת את זה – היא העבודה.

אפשר להרגיש את זה לא מעט במהלך תקופת הסגר של הקורונה. אחרי מספיק זמן בעבודה מהבית (או, למי שאתרע מזלו, ללא עבודה), רבים מאיתנו מעידים שמה שהכי חסר להם בעבודה מהמשרד זו היכולת להתראות עם הקולגות. ואני מקווה שמי שכבר חזר למשרד (אני עדיין עובדת מהמרפסת), יודע להעריך את ההנאה הפשוטה והחשובה הזו.

שוכנעתי – אבל מה אפשר לעשות?

לא מופרך שתסכימו איתי שכדאי לנו להיות מרוצים מיום העבודה שלנו, אם מהסיבות שציינתי ואם מטעמים יותר מוכווני תפוקה ועסקים. השאלה המתבקשת היא כמובן – מה אפשר לעשות בנוגע לזה? מה אם בכל זאת העבודה היומיומית שלנו גורמת לנו לתסכול, מרמור, רגשי נחיתות, או תחושות לא זוהרות אחרות?

הפרקטיקה של שביעות רצון מיום עבודה מעסיקה אותי הרבה, והתנסיתי בכל מיני דרכים לשפר אותה עבורי. אבל קצרה היריעה, ולכן זה יהיה הנושא של הפוסט הבא.

אפשר לדבר על זה

אם משהו במה שאמרתי דיבר אליכם, אם משהו לא דיבר אליכם, אם בא לכם לפרגן ובטח אם בא לכם לתקן, מוזמנים לכתוב בפוסט בעמוד הפייסבוק של האתר.

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

ותדעו כשיוצאים הגיגים חדשים

עוד דברים שכתבתי: