מה אני עושה כדי שהאינטרנט לא ישתה לי את המשמעות מהחיים

Photo by Laura Chouette on Unsplash
על צמצום דיגיטלי, ומה אפשר לעשות עם כל הזמן הזה שהתפנה פתאום.
זמן קריאה: 5 דקות

כל הדברים שתמיד אומרים

אם לצטט את קייטיפלצת מהמחזמר Avenue Q, האינטרנט הוא ממש ממש אחלה. רשתות חברתיות, תוכנות לתקשורת בין אנשים, ואפליקציות לשיגור חומוס הביתה שיפרו את חיי האנושות ללא היכר.

And I, for one, welcome our new internet overlords

אבל.

בממוצע, אדם בוגר משתמש בטלפון שלו במשך 3 וחצי שעות ביום, וכ-12 שעות מול כל המסכים השונים.

זמן מסך הוא משהו שכדאי לנו לצרוך בצורה מבוקרת, כי עודף זמן מסך הוא קורלטיבי לחוסר פעילות, לבעיות קשב וריכוז, לתחושה של חוסר משמעות, חוסר שקט נפשי ודכאון.

אם ביקרתם בנטפליקס בזמן האחרון, כנראה שכבר צפיתם בסרט "הדילמה החברתית" וגם אתם יודעים שלשלל שירותי האינטרנט יש מניפולציות מחוכמות כדי לפתח בנו התמכרות, ממש ליטרלי התמכרות ברמת "רקוויאם לחלום", רק שה-good stuff הוא אינסופי ובחינם.

גם אני, גם אני, גם אני

כשגם אני הרגשתי את עצמי נשאבת יותר ויותר לתוך מסכים, התחלתי לחפש מה השיטה שעובדת עבורי. ממש אי אפשר לומר שסיימתי וניצחתי, ואני לא חושבת שיש צורך. קורה שאני נופלת לבהייה בפייסטוויט פה ושם, וזה בסדר.

אז מה עשיתי שאיפשר לי לקבל הרבה מהשליטה בחזרה, מבלי לוותר על כל מה שטוב באינטרנט וללכת לגור בניינטיז:

לא חייבים להגיע למצב שאין לך ווטסאפ לכתוב למשפחה המזניחה שלך שמתפננת בצרפת, או איך לגגל את מספר הטלפון של המועצה לשלום לילד

1: כיביתי התרעות בטלפון

ביפ. ביפ. ביפ. כל כמה דקות. הביפים האינסופיים (גם אם במצב רטט) קטעו באכזריות את היכולת שלי להנות מהרגע או להתרכז עמוקות. בעבודה, אבל גם בדייט, עם חברים, בנהיגה. מה שמדהים היה היחס הבלתי נתפס בין כמה נזק שקט הן גורמות, ובין כמה שהן לא משרתות שום צורך אמיתי.

מה עשיתי

בכל פעם שקיבלתי התרעה בטלפון מאפליקציה מסויימת, היא היתה צריכה לעמוד במבחן הבא: האם התוכן הזה רגיש בזמן? כשהתשובה היתה כן, ראשים לא נערפו: יש לי עדיין התרעות על הלו"ז שלי, שיחות נכנסות ושיחות וידאו.

לכל צורך אחר – פנאי, מדיה חברתית, הודעות טקסט – כיביתי את ההתרעות. סוד: לחיצה ארוכה על התרעה תגרום לה להשבר תחת הלחץ ולהציג אפשרות הרס-עצמי, גם באנדרויד וגם באייפון).

זה היה קצת מפחיד בהתחלה, במיוחד לוותר על התרעות מווטסאפ. ומה אם כתבו לי משהו שהוא כן קריטי בזמן? שיננתי לעצמי שלא איבדתי מידע, רק הרווחתי את ההחלטה מתי לצרוך אותו. והרי תמיד אפשר להחזיר את הנוטיפיקציות לזמן מוגבל לפי צורך. ובסופו של דבר, כשיש מקרה חירום – אנשים מתקשרים.

2: העלמתי את הפיד

בלי התרעות טלפוניות, הטלפון חדל מלתבוע אקטיבית את תשומת הלב שלי. אבל הוא עדיין קיבל אותה, והמון ממנה: בכל פעם שהמתנתי. בכל פעם שלא היה לי מה לעשות. וגרוע מכל, בכל פעם שכן היה לי מה לעשות. עיון של דקה "לראות מה חדש" בפייסבוק הניב שתי מסקנות קבועות: (1) אין שום דבר מעניין ו-(2) אוי תראו לאן הזמן טס.

הידעתם? כל פעם שאתם מרפרפשים את הפיד, שעון של דאלי נוזל למוות

החיסון המשולש

למחשב: התקנתי תוסף לדפדפן כדי להעלים את הפיד הראשי מפייסבוק. כמו בהעלמת ההתרעות, כל המידע עדיין קיים, אני פשוט בוחרת מתי לגשת אליו.

לסלולרי: הגדרתי טיימר על האפליקציה, כך שיש לי 5 דקות ביום לעיין בה.

בזמן שאני נמצאת באפליקציה, אני משחקת משחק: כל פוסט צריך להצדיק את קיומו. אם אין לי סיבה ממש טובה לראות תוכן מהמקור הזה – קבוצה, דף או מכר – הוא זוכה להשתקה ונעלם מהפיד שלי לעד. הצדקה טובה לדוגמה: קבוצות לחיפוש דירה בתקופה שאני מחפשת אחת. מעט מקורות מניבים את רוב הרעש, והמשחק הוא בסופו של דבר די קצר.

מחאת המח

מרגע ששמתי את כל החסמים הללו על פייסבוק, צריכת הפייסבוק שלי ירדה פלאים – וצריכת הטוויטר עלתה בהתאם. ואז השתמשתי באותם הטריקים בדיוק על טוויטר. וצריכת הטוויטר שלי ירדה פלאים – וצריכת היו-טיוב שלי עלתה: מוחי הקודח לא הפסיק לחפש מנין תבוא מנת הפיד האינסופי הבאה שלו. כרגע אני משתמשת בוריאציות על החיסון המשולש בפייסבוק, טויטר, יו טיוב ואינסטגרם.

3: חדלתי לצפות בסדרות

צפיתי המון בטלויזיה עד שעזבתי את בית הורי. ואז, מסיבות שההסטוריונים עוד חלוקי דעות לגביהן, איבדתי עניין. אולי כי כבר לא היתה לי טלויזיית ערוצים, או כי המחשב שלי היה שייך לעבודה כך שלא יכולתי להשתמש בטורנטים, ומי שמע אז על נטפליקס בכלל.

וזו, כנראה, הבחירה המקרית המשפיעה ביותר שעשיתי בחיי מבחינת צמצום דיגיטלי ופינוי זמן.

מה עשיתי

אין לי טלויזיה, נטפליקס, ושאר שירותי סטרימינג. אני לא צופה בסדרות בכלל, וכמעט שלא בסרטים. כשאני צופה בסרטים, זה כמעט תמיד במסגרת בילוי חברתי.

פיתחתי "התנשאות". הדרישות שלי לתסריט מוצלח-בעיניי הן גבוהות ואולי אפילו מוגזמות, ורוב התכנים לא עומדים במבחן. ואם אני מתרשמת שהתוכן לא עתיד לעמוד במבחן, אני נוטה לוותר.

אני מתייחסת לאורך של סדרה לא כאורך של פרק שלה, אלא כאורך המצטבר של כל הפרקים הנוכחיים והעתידיים שלה. ובכנות, אני לא יכולה לדמיין שום פעילות פאסיבית שארצה להעניק לה כל כך הרבה שעות מהחיים שלי.

אני מפסידה תוכן מעולה

חד משמעית. וזה חוסך לי עשרות שעות בשבוע, מבלי לוותר על הנאת הצפייה – להפך, אני מחדדת את מה מסב לי הנאה, וצורכת רק אותו.

4 עוד קצת שטיקים

קניתי שעון יד, ושעון לצד המיטה.

הוצאתי את הטלפון מחדר השינה.

ביטלתי את אפשרות ה"נראה לאחרונה" בווטסאפ, וביטלתי את אישורי הקריאה (וי כחול).

אני מבטלת מינוי לכל ניוזלטר או אימייל שיווקי שמגיע לתיבת הדואר האלקטרוני שלי.

אני לא צורכת תוכן חדשותי ו"חדשותי" בכלל. הפעם האחרונה שהקלדתי את האותיות ynet בשורת החיפוש בדפדפן היתה כשהייתי בצבא.

אני עדיין צורכת תוכן באינטרנט, ובכיף. יש שם מלא דברים מעניינים! (כמו בלוגים אחרים על התפתחות אישית, או ערוצי יו טיוב על הכנת עוגיות, נום) אני מנהלת את כל מה שמעניין אותי ב-Feedly, שהוא כל מה שניוזפיד היה אמור להיות לפני שכוחות השוק של המדיה החברתית השתלטו עליו: מציג לי מידע שבחרתי לצרוך, ורק אותו. בלי גלילה אינסופית, הצעות לתכנים נוספים, ושאר מניפולציות. יש לו סוף.

5: מצאתי אלטרנטיבות להעביר את הזמן

שום דבר מכל זה לא יכול היה להחזיק מעמד אם לא היו לי דרכים אחרות למלא את הואקום שנוצר. בעצם, זה מה שרציתי: רציתי זמן. רציתי להעביר את חיי במשהו שהוא יותר מלעבוד, לשלם חשבונות, לתזז כמו הארנב הלבן מאליס בארץ הפלאות ובסוף למות. רציתי למלא את החיים שלי בתוכן שהוא משמעותי עבורי. רציתי למלא את החיים של אחרים בתוכן משמעותי שאני יצרתי.

Alice in wonderland white rabbit original drawing | Alice in wonderland  illustrations, White rabbit alice in wonderland, Alice's adventures in  wonderland
אין זמן אין זמן, צריך לעשות לייק ושייר למלכה האדומה!

אלה הדברים שאני מנסה לעשות, באחוזי הצלחה טובים יותר ופחות. לאחרים בוודאי יהיו רעיונות אחרים (ולמי שאין רעיונות, אין בעיה, כתבתי פוסט שלם על איך להעביר את הזמן).

כמה דוגמאות

📚 קריאה: גם מחוץ לבית, דרך אפליקציות לקנייה ולהשאלה על הסלולרי. 🎧 האזנה: פודקאסטים, (חולה על פודקאסטים) או ספרי שמע. 🧘🏽‍♀️ הרגלים שעושים טוב: מדיטציה, כתיבת יומן, ספורט (לאלו הקדשתי סדרת פוסטים) ✍️ תחביבים, יצירה: כתיבה, ציור. פתחתי בלוג, אולי שמעתם עליו. 👬 חברים, דייטים, טיולים. לקום מהכסא ולצאת מהבית  🧹 פתאום בכל זאת יש זמן לעשות מטלות בית! 💭 לפנות מקום לחשוב על השאלות הקשות. מי אני רוצה להיות? מה אני צריכה לעשות כדי להשיג את זה?

וגם… גם להשתעמם. רעיונות צצים כשמשתעממים. דברים קורים. בסך הכל זה מעניין, להשתעמם. שווה לנסות.

בואו נתווכח נדבר על זה

אם משהו במה שאמרתי דיבר אליכם, אם משהו לא דיבר אליכם, אם בא לכם לפרגן ובטח אם בא לכם לתקן, מוזמנים לכתוב פה או בפוסט בעמוד הפייסבוק של האתר.

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

ותדעו כשיוצאים הגיגים חדשים

עוד דברים שכתבתי: